חזן נ' סיטיפס בע"מ

פסק - דין

1.עניינה של תביעה זו הינו תביעה כספית ע"ס 5,000 ₪ בעילות של עוגמת נפש והוצאת לשון הרע, שנגרמו לתובע בגין מעשי או מחדלי עובדי הנתבעת ביום 7.2.11 במהלך נסיעה ברכבת הקלה בירושלים המופעלת על ידי הנתבעת ועובדיה.

2.הרקע להגשת התביעה, כעולה מכתב התביעה שנוסח והוגש לבית המשפט באמצעות תנועת "התעוררות", הינו תקלות רבות וקשות בהפעלת מערכת הכרטוס והתיקוף של כרטיסי הנסיעה ברכבת הקלה. תקלות אשר היו בידיעת הנתבעת ושגרמו לציבור הנוסעים ברכבת סבל רב, טרדה מיותרת ועוגמת נפש. על אף זאת, לטענת התובע הנתבעת הנחתה את עובדיה ופקחיה לנקוט ביד קשה כלפי הנוסעים אשר לא היה בידם כרטיס נסיעה ששולם עבור הנסיעה ברכבת.

3.לגרסת התובע, כפי שעולה ממכתב ששלח לנתבעת ביום 9/2/12 ואשר צורף לכתב התביעה, הוא עלה ביום 7/2/11 בשעה 20:10 לרכבת בתחנה המרכזית זאת לאחר שרכש כרטיס נסיעה. לטענתו, הוא תיקף את הכרטיס במתקן התיקוף והתיישב. לאחר כשתי דקות ניגשה אליו מפקחת בשם אפרת דהן וביקשה ממנו להציג את כרטיס הנסיעה. להפתעתו, הסתבר לו שהוא לא תיקף את הכרטיס. לטענת התובע הפקחית סירבה להסביר לו אודות טעותו וביקשה בתוקף שיציג לה תעודת זהות ולאחר מכן, הנפיקה לו דרישת תשלום חיוב מוגדל.

לטענתו, הינו אזרח שומר חוק בן 54 שמעולם לא ניטען נגדו שהינו "גנב" או "נצלן" כפי שטענה הפקחית.

לשיטתו, מעשיה או מחדליה של הנתבעת ועובדיה גרמו לביזויו בפומבי והיה במעשים אלה כדי הוצאת לשון הרע ומעשי רשלנות נזיקית ואף הפרת חוזה הנסיעה שנכרת בינה לבין הנתבעת על פיו הנתבעת התחייבה להסיעה למחוז חפצה בלא לגרום לו עיכוב או טירדה.

4.לגירסת הנתבעת, כפי שפורטה בכתב ההגנה, פקחיה הטילו על התובע חיוב מוגדל בסמכות חוקית מלאה. לטענת הנתבעת, התביעה הוגשה בסכום מופרך בניסיון להתעשר על חשבון הנתבעת שלא כדין ומבלי שהתובע טרח למצות הליכים קודמים.

לטענת הנתבעת, התובע נמנע מלצרף את כרטיס הנסיעה, קבלה והעתק מדרישת החיוב המוגבר ולא הציג כל ראיה אחרת התומכת בגירסתו להתרחשות האירועים כפי שתוארו על ידו.

בנסיבות אלה, אי צירוף המסמכים הנ"ל מנע מהנתבעת כל אפשרות לברר את העובדות הנטענות על ידי התובע. מכל מקום, אף לגרסת התובע, הרי שהוא רכש כרטיס ולא דאג לתקפו. משכך, דרישת החיוב המוגבר הונפקה לו בסמכות וכדין. הנתבעת שללה טענות התובע, כי הפקחית פעלה בניגוד לנוהלי הנתבעת ולסמכויותיה וטענה, כי זו האחרונה עשתה עבודתה באופן מקצועי.

5.בעדותו בדיון שהתקיים בפניי, התובע טען, כי הפקחית דיברה אליו בטון גבוה. בעדותו בפני התובע לא טען שהפקחית הפטירה לעברו מילים כגון " גנב" או נצלן" כפי שכתב במכתבו שצורף לכתב התביעה, אלא, העיד , כי " הפקחית דיברה אלי בטונים גבוהים מאוד שכל הנוסעים הסתכלו ואני הרגשתי עצמי כאילו אני גנב כאילו גנבתי לרכבת" ( פרוט' עמ' 1 שורות 20-21). הינה כי כן, התובע הודה, שהדברים לא נאמרו מפיה של הפקחית, אלא, שזו הייתה תחושתו הסובייקטיבית נוכח הטון הגבוה שיצא בפי הפקחית.

6.יצויין, כי כתב התביעה הוגש בנוסח אחיד שנוסח על ידי עמותת "התעוררות" ולא צורפו אליו נספחים או ראיות כלשהן מלבד מכתב הערעור שהגיש התובע לנתבעת ביום 9/2/12. רק במועד הדיון הוגשו ראיותיו של התובע. כרטיס הנסיעה ( מוצג ת/1) ודרישת התשלום המוגדל בסך של 186.60 ₪ ( מוצג ת/2).

דיון ומסקנות :

המסגרת הנורמטיבית :

7.ראשית, נוכח הטענות הכלליות שנטענו בכתב התביעה כלפי פקחי הנתבעת ופעולתם, דומני, כי יש להבהיר מספר כללי יסוד ודין ולהציג את המסגרת הנורמטיבית בה אנו מצויים.

8.החובה לרכוש כרטיס נסיעה מתאים בטרם הכניסה לרכבת וסמכותה של הרכבת להטיל חיוב מוגדל על נוסעים המפרים זאת, מוסדרת בסעיפים 16,17 ו-46 ב' לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], תשל"ב-1972 ותקנות 1-3 לתקנות מסילות הברזל (דרישה לתשלום חיוב מוגדל לנוסע ברכבת מקומית), תשע"א-2011 .

9.החובה להציג תעודת זהות לפקח הרכבת מוסדרת בסעיף 2 לתקנות מסילות הברזל (דרישה לתשלום חיוב מוגדל לנוסע ברכבת מקומית), תשע"א-2011 .

" חייב ימסור לפקיד הרכבת, לפי דרישתו, את פרטיו הכוללים שם פרטי ושם משפחה, מען ומספר זהות ויציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו , שבה תמונתו..."

10.בהתאם להוראות תקנה 23 לתקנות מסילות הברזל ( הוראות שונות-מסילת ברזל מקומית ), תשע"ב -2011, נקבע, כי גובה הקנס בגין נסיעה ברכבת ללא רכישת כריס או ללא ביצוע תיקוף של הכרטיס, על סך של 180 ₪, וזאת, בתוספת עלות כרטיס הנסיעה ברכבת בהתאם להוראות סעיף 17 א' לפקודה.

11.בסעיף 7 לתקנות מסילות הברזל ( הוראות שונות- מסילת ברזל מקומית), תשע"ב -2011

נקבע, כדלקמן: